אומרים לחיילים תודה

מאת אהרון בנזימן קרוב משפחתו צולם ביום הזיכרון 2024 בהר הרצל צילם וערך יקיר גרוסר ראיין אביב וישקובסקי הסרט הופק במסגרת מיזם "מצייני הדרך" מבית עמותת תודה לצה"ל כדי להנציח ולהוקיר את לוחמי העבר ועל מנת להנחיל את המורשת כדי לספק דמויות מופת והשראה עבור המשרתים מהווה. בן הניה ובן-ציון, נולד ביום י"ז בטבת תרפ"ד (25.12.1923) בירושלים, דור חמישי לר' יצחק מחאסלביץ, מתלמידי הגר"א שעלו ארצה בתקס"ט ויסדו את היישוב האשכנזי בירושלים, ונין ליוצרים ובונים ביישוב הישן. למד ב"חדרים", בבית-הספר העממי החרדי של פרידמן, בבית-המדרש למורים מזרחי, והיה חבר פעיל ומדריך בתנועת-הנוער "ברית החשמונאים", ובה נרתם לכל משימה קשה ורבת-תלאות ושימש מופת לחבריו בנאמנותו לרעיון להלכה ולמעשה ובמסירותו למען שחרור המולדת. מהשירים ומהאמרות הקצרות ("שבבים") שבעזבונו הספרותי ניכר, שהיה גם מעמיק הגות באורחות חיי אנוש. משה המשיך את לימודיו בישיבת מרכז הרב בחברון ובו בזמן היה שומע חופשי בשיעורים של מדעי היהדות באוניברסיטה העברית בירושלים. בשנת תש"ד עבר לחיי עבודה והגנה בקבוצת טירת צבי ונשא אישה. משנתאלמן אחרי כשנה נשא את אבלו וכאבו באומץ של איש-אמונה והוסיף למלא את חובתו לחיים כפרט וכבן האומה הדורשת עמל והקרבה מכל אחד מבניה. בקיץ תש"ז יצא להשתלם באוניברסיטה באמריקה (כלכלה מדינית). את זמנו הפנוי מלימודיו הקדיש לארגון חוגים ללימוד עברית וליצירת אווירה עברית-לאומית סביבו. משהוכרז על הקמת מדינת ישראל וצבאות ערב תקפו אותה מכל עבר הרגיש כי חובתו לבוא ולהשתתף בהגנת המולדת. ב-27.6.1948 הגיע לארץ באונייה "מארין קארפ", ואם כי היתה לו אפשרות להגיע לירושלים לא נסע לשם להתראות עם הוריו ומשפחתו, אלא שלח להם חבילות-מזון בעילום שם, ואת פגישתו עימהם דחה לאחר הניצחון. משה התגייס לחיל-הים לפלוגת הנחיתה. בקרבות "עשרת הימים" שבין ההפוגה הראשונה לשנייה נשלח עם יחידתו כתגבורת לפעולה לפריצת הדרך אל הנגב. בליל 17-18 ביולי נערך מבצע "מוות לפולש" בניסיון לפרוץ את הדרך לנגב. לצורך מבצע זה תגברה פלוגת הנחיתה את חטיבת "גבעתי" והוטל עליה לתקוף את הכפר בית-עפה מצפון, יחד עם פלוגת "גבעתי" שתקפה מדרום. פלוגת הנחיתה פרצה לכפר ונאחזה בצפונו, אך ההתקפה מדרום נכשלה. המצרים ריכזו את המאמץ נגד פלוגת הנחיתה שנאחזה בכפר ולבסוף נאלצה לסגת. משה השתתף בקרב זה בגבורה ובמסירות נפש ושם נספה עם יתר חבריו אור ליום י"א בתמוז תש"ח (18.7.1948). בערב חג הסוכות תש"י נתגלו בסביבות בית-עפה גופות החללים וביניהן גופתו של משה. גופתו הועברה לירושלים לקבורה בשייח'-באדר ב' ביום ט"ז בתשרי תש"י (9.10.1949).

מאת יעל פישר אחותו של איתן ואחייניתו של חיים צולם ביום הזיכרון 2024 בהר הרצל צילם וערך יקיר גרוסר ראיין אביב וישקובסקי הסרט הופק במסגרת מיזם "מצייני הדרך" מבית עמותת תודה לצה"ל כדי להנציח ולהוקיר את לוחמי העבר ועל מנת להנחיל את המורשת כדי לספק דמויות מופת והשראה עבור המשרתים מהווה. בן לאה ויצחק, נולד ביום י"א בתמוז תשכ"ב (13.7.1962) בסן-פרנציסקו שבארצות-הברית. האב נשלח לארצות-הברית מטעם המוסדות הלאומיים וכשהיה איתן בן שנה אחת חזרה המשפחה לארץ. איתן היה בן הזקונים במשפחה שהיו בה עוד שלוש בנות. כשחזרה המשפחה לארץ התגוררה בירושלים, ואיתן סיים את לימודיו בבתי-הספר היסודי והתיכון ב"גימנסיה העברית" שברחביה. הוא היה פעיל בגדנ"ע ועיסוקי הספורט האהובים עליו היו צלילה וסקי-מים. את עבודת-הגמר שלו בגימנסיה, במקצוע ביולוגיה, כתב איתן על דג הנקר. הוא אהב מוסיקה, התחיל ללמוד לנגן על פסנתר, אבל העדיף את הנגינה בכלי-נשיפה. איתן היה חביב על חבריו בשכונה ובבית-הספר, אהב לעזור לזולת וגילה רגישות רבה בנושא הצדק. בגיל 16 הוא התייתם מאביו, אולם על אף כאבו התמודד עם האסון במשפחה והשתדל לעודד את אמו ואחיותיו. איתן קיווה שיתקבל לחיל-האוויר, כטייס. כשסיים את לימודיו בגימנסיה הוא יצא לסיור בארצות-הברית, ומשום כך איחר את מועד המבדקים הקדם-צבאיים לחיל-האוויר. ביום 22.10.1980 התגייס איתן לשירות בחיל-השריון. בנובמבר 1981 הוא עבר קורס מפקדי טנק ועלה לדרגת סמל. רצונו היה לעבור הסבה לטנק ה"מרכבה". לאחר מכן, הוא השתתף בקבוצת גיבוש של מועמדים לקצונה. כשפרצה מלחמת שלום הגליל היה איתן בחופשה. הוא מיהר והתייצב ביחידתו, והציע את עצמו לכל תפקיד שיוטל עליו. איתן הוצב לשרת כטען-קשר בטנק של סגן מפקד החטיבה. ביום ט"ז בסיון תשמ"ב (6.6.1982) היה איתן על זחל"ם שפרץ למבואות העיר צור. צרור יריות שירה האויב פגע בו ושם קץ לחייו. בן 20 היה במותו. חיים גור אריה בן שרה ומאיר, נולד בשנת 1923 בירושלים ולמד בגימנסיה העברית "רחביה". הוא אהב מוסיקה, שקד על השתלמותו בה, אך התעניין גם בתעופה אזרחית. חיים הצטרף ל"הגנה" עוד בהיותו תלמיד בגימנסיה ויצא לשנת-שירות כנוטר בשדות- התעופה של הצבא הבריטי. בתקופת מלחמת-העולם השנייה גויס לשירות-קרקע בחיל-האוויר הבריטי ושירת בו עד שנת 1946. חיים השתתף בקורסים שונים של ה"הגנה" ובחורף שנת תש"ח שירת בהגנת ירושלים והיה בין האחראים לביטחון בחצר המוסדות הלאומיים ובסוכנות היהודית. ביום ל' באדר א' תש"ח (11.3.1948), כאשר מחבל ערבי החנה מכונית טעונה חומרי-נפץ בחצר המוסדות - עורר הדבר את חשדו. הוא ישב אל ההגה והחל להסיע את המכונית ממקומה, ומשעברה מטרים ספורים אירעה ההתפוצצות והוא נספה.

1973

מפי חיים מרגלית שהיה מ"פ המפקדה של גדוד 68

סרטון העדות הופק במסגרת מיזם 'מצייני הדרך' מטעם עמותת 'תודה לצה"ל' (toda2u.org) במטרה להוקיר את דור תש"ח, להנציח את הנופלים ולסייע בנחלת מורשת צה"ל. סרטוני העדות מוגשים לציבור כחוויית המפגש עם המייסדים ועם הלוחמים ולא עוברים אימות או עיבוד בהתאם למחקר! צילם וערך: יקיר גרוסר, הפיק וראיין: אביב וישקובסקי TIS (Thank Israeli Soldier) - Documenting IDF Heroes (Israeli soldiers and founders)

אהרן פרוינד נולד בשנת 1929 בגרמניה. בשנת 1933 עלה לארץ ישראל עם משפחתו וגר בפרדס חנה. בשנות נעוריו עבר ללמוד בירושלים ושם התנדב לשירות כוחות ההגנה בירושלים והשתתף בכמה פעילויות הגנה וקרבות במהלך מלחמת העצמאות. הוא המשיך את שירותו הצבאי לאחר המלחמה. הוא הצטרף לעולם המשפט כטוען בבתי הדין הרבניים ואח"כ כעורך דין ובשנת 1974 מונה לכהונת שופט בבית משפט השלום. השכול פקד את משפחת פרוינד פעמיים: אחיו שלמה פרוינד נפל במלחמת העצמאות בכפר עציון ובתו חני דיקשטיין, בעלה ובנה שנפגעו על ידי מחבל בפעילות איבה (טרור) בדרום הר חברון ביום שישי י"ז באב תשס"ב (26.07.2002). סרטון העדות הופק במסגרת מיזם 'מצייני הדרך' מטעם עמותת 'תודה לצה"ל' (toda2u.org) במטרה להוקיר את דור תש"ח, להנציח את הנופלים ולסייע בנחלת מורשת צה"ל. סרטוני העדות מוגשים לציבור כחוויית המפגש עם המייסדים והלוחמים ולא עוברים אימות או עיבוד בהתאם למחקר! צילם וערך: יקיר גרוסר, הפיק וראיין: אביב וישקובסקי. TIS (Thank Israeli Soldier) - Documenting IDF Heroes (Israeli soldiers and founders)